עמוד הבית אודות הצוות טיפולים פורום כתבות ומאמרים תמונות ידידים תרומות צור קשר

אודות


כפר "איזון - בחזרה למסלול"

כפר טיפולי לתרמילאים וצעירים במשבר

כללי
 
1. כפר "איזון" הוא כפר טיפולי-שיקומי חדשני וייחודי ראשון מסוגו בארץ ובעולם.
2.

כפר "איזון" נוסד בפברואר 2001, כעמותה ללא מטרות רווח (מלכ"ר), על-ידי קבוצת קצינים במיל', מתנדבים ואנשי מקצוע שזיהתה את המצוקה הטיפולית בתחום זה והחליטה לנסות ולהציע פתרון ייחודי וחדשני. כפי שיתואר בהמשך, הפתרון המוצע על ידי כפר "איזון" מאפשר טיפול נפשי מתאים והולם למשבר אליו נקלע המטופל והכל בהעדר הסטיגמה הנלווית בדרך כלל לטיפול במוסד פסיכיאטרי סגור.

3.

הכפר מיועד בעיקרו להעניק טיפול לצעירים וצעירות שחוו אירוע פסיכוטי ראשון או שני, אשר התחולל בדרך כלל בעקבות שימוש בסמים או בעקבות משבר רוחני. הניסיון המצטבר מלמד, כי רובה של אוכלוסיית מטופלים זו, הינה צעירים וצעירות שיצאו לטיול תרמילאות בחו"ל לאחר שירותם הצבאי ("הטיול הגדול": בדרך כלל להודו ולמזרח-הרחוק, או לדרום-אמריקה) ונפגעו שם פגיעה נפשית המחייבת טיפול, וכן צעירים שנפגעו פגיעה דומה בישראל בעקבות אירועים דומים.

4.

להשלמת התמונה נציין כי העמותה הרואה לעצמה כיעד חשוב את הקטנת היקף הנפגעים, פועלת מזה מספר שנים גם בתחום המניעה. במסגרת זו נערכות מדי שנה – בשיתוף עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים – סדנאות לכ- 8,000 חיילים קרביים לקראת שחרורם מצה"ל בהם מוצגת בעיית השימוש בסם על השלכותיה ארוכות הטווח.

5.

בנוסף מפעילה העמותה את "הבית החם" בהודו, שנפתח במימון הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ובכך מנסה להקטין את מספר הנפגעים כבר בארצות היעד.

6.

בנקטה פעולות אלה ופעולות דומות נוספות, מסייעת העמותה להקטנת היקף הנפגעים בעתיד. המערכת הכוללת של טיפול ומניעה המופעלת בכפר "איזון" הפכה את הכפר לאחד מעמודי התווך המרכזיים במערך הלאומי של הטיפול בנפגעי הסם ומניעת השימוש בו.

7. הכפר ניתמך ע"י הרשות הלאומית למלחמה בסמים ומשרד הבריאות, ופועל עם כל הרישיונות והאישורים הנחוצים, ובכלל זה רישיון מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה. כמו-כן פועל בכפר חוג ידידים המונה כ- 80 אנשי עסקים, אישי ציבור ואנשי טיפול ידועים.
 

משמעויות ציבוריות לחברה בישראל
8. למרבה הצער צריכת הסמים בישראל אינה מתחילה בגילאי פוסט-שירות צבאי אלא בגילאים מוקדמים יותר. יחד עם זאת, החשיפה המסיבית לתרבות זו במסגרת ה"טיול הגדול", מכניסה למעגל המשתמשים הפוטנציאלי אוכלוסיות נוספות וכן מעמיקה את היקף השימוש באוכלוסיות שנטו לצרוך סמים בצורה אקראית בלבד. הניסיון מלמד כי לחשיפה האמורה השלכות ארוכות טווח המשפיעות על התנהגותה של אוכלוסיית המטיילים גם לאחר שובה לארץ. התנהגות זו באה לביטויה, בין היתר, ב"מסיבות טבע" רוויות סמים המתקיימות באתרים שונים בארץ והמאוכלסות "בבוגרי" הטיולים לחו"ל.
9.

היקף השימוש בסמים בחברה הישראלית, כמו גם איכותן הגבוהה של אותן שכבות האוכלוסייה, שחלק מתרבות הפנאי שלהן כוללות שימוש בסמים, הפך זה מכבר את השימוש בסמים לבעיה לאומית, הפוגעת בחוסנה של החברה הישראלית. מערך הטיפול בתופעה זו, עונה על צורך לאומי קריטי שחשיבותו לחברה הישראלית הולכת וגדלה משנה לשנה.

 

היקף תופעת התרמילאות:
10.
תופעת התרמילאות של הצעירים הישראלים הינה חסרת תקדים בהיקפה ועוצמתה. מדובר בממוצע של
כ- 50,000 צעירים היוצאים מדי שנה לטיול תרמילאות, בעיקר במזרח-הרחוק ובדרום-אמריקה, לאחר שירותם הצבאי, מדובר על מעל למחצית מהיקף המשתחררים מצה"ל בכל שנתון.
11.

הנתונים מלמדים כי כ-90% מאוכלוסייה זו משתמשים בסמים מסוגים שונים בתקופת הטיול. מתוך אוכלוסייה זו נפגעים נפשית מדי שנה בדרגות חומרה שונות כ- 2,000 צעירים. מהם כ- 800 פגיעה נפשית קשה המחייבת טיפול (לעיתים אף אשפוז בכפייה).

12.
ההערכה הינה כי בנוסף לאוכלוסייה זו הנפגעת בחו"ל נפגעים בישראל עצמה מדי שנה בדרגות שונות
כ- 700 צעירים נוספים בעיקר כתוצאה משימוש בסמי הזיה למיניהם.
13.
לפיכך יצוין, כי המדובר באוכלוסיית נפגעים בארץ ובחו"ל (ברמות חומרה שונות) בהיקף שנתי של
כ: 2,500-3,000 צעירים מידי שנה.
 

אוכלוסיית המטופלים והחלופות הטיפוליות שבפניה
14.

אוכלוסיית היעד של המטופלים הינם כאמור, תרמילאים צעירים המטיילים בחו"ל (בעיקר במזרח-הרחוק ובדרום-אמריקה) ונפגעים שם, ובנפגעי סמי הזיות בארץ (בדרך כלל במסיבות טבע ומועדונים).

15. כמו-כן מטפל הכפר בנפגעי הפרעת דחק פוסט-טראומתית (בעיקר מצה"ל – הכפר מוכר כספק של משרד הביטחון).
16.

בנוסף מטפל הכפר במינון מסוים גם במכורים לקנביס, קוקאין ואלכוהול, אשר ההערכה המקצועית לגביהם סבורה שמסגרת פתוחה אכן מתאימה להם. חשוב לציין עם זאת, כי הכפר אינו מטפל במכורים הזקוקים למרכזי גמילה סגורים (לרב הירואין).

17.

הכפר מטפל גם במטופלים המוכרים ע"י המוסד לביטוח לאומי כבעלי נכות נפשית. הפרקטיקה הטיפולית בכפר מלמדת כי במינון מוגבל ניתן להכניס גם סוגי אוכלוסייה אלה לתוך קבוצת המטופלים ולהובילם בהצלחה לשיקום מבלי שיהיה צורך לשנות את אופי הטיפול בכפר.

18.

התוצאות המרשימות אליהן הגיע כפר "איזון" הובילו להכרה בו גם ע"י משרד הבריאות כספק של שירותי הוסטל כוללני (הוסטל ברמה הגבוהה ביותר) במסגרת סל שיקום.

19. המאפיין המרכזי של הנמנים עם אוכלוסיית המטופלים בכפר, הינו היותם מצויים, מבחינת מצבם הנפשי, בצומת דרכים קריטית. טיפול הולם ונכון עשוי להחזירם למעגל העשייה כאזרחים מן השורה התורמים לעצמם, למשק ולחברה. מאידך, היעדר טיפול הולם בזמן הנכון עלול להפוך את בעייתם הנפשית לפרמננטית ולהטילם כנטל קבוע על החברה ומוסדותיה.
20. כפר "איזון" לקח על עצמו את המשימה הלאומית לטפל באוכלוסייה זו בדרך שתאפשר להם חזרה לחיים נורמטיביים. החלופה הטיפולית הקיימת בישראל לאוכלוסייה זו הינה ברב המקרים מחלקה פסיכיאטרית סגורה, אשר רובם המכריע מאושפז בה בכפייה.
21.
ברם, קיימים הבדלים מהותיים בין הטיפול בכפר "איזון" לבין הטיפול במחלקה הפסיכיאטרית המטים את הכף, ביחס לאוכלוסייה האמורה למעלה, לטובת כפר "איזון" וזאת מבלי לפגוע במאום בטיפול הניתן בבי"ח:
 
 
21.1. כפר "איזון" אינו סובל מהסטיגמה הנלווית לטיפול במחלקה פסיכיאטרית (אפילו פתוחה) ולמעשה צעיר המטופל בכפר אינו סובל מסטיגמה כלשהי. המציאות מלמדת כי לעתים עובדה זו עצמה דיה בכדי לעודד את הצעיר ומשפחתו להגיע לטיפול בכפר ולהימנע בכך מהתעלמות מהבעיה, רק בשל החשש הסטיגמטי הכבד הנובע מהטיפול הפסיכיאטרי.
21.2. העובדה שכפר "איזון" מתמקד אך ורק בפלח אוכלוסייה מסוים שהינו צעירים וצעירות ישראליים בעלי רקע דומה, מאפשרת לשפר את הטיפול ולהגדיל משמעותית את שיעורי ההחלמה והשיקום.
21.3.
תפיסת הטיפול ההוליסטית, מאפשרת גישה מערכתית כוללת, המותאמת לאוכלוסיית המטופלים, וזאת מעבר לטיפול התרופתי, במקרה וקיים צורך בכך.
22. תוצאת הדברים הינה כי ביחס לאוכלוסיית היעד שתואר לעיל פועל כפר "איזון" כתחליף הולם לטיפול במחלקה פסיכיאטרית וזאת תוך עלויות נמוכות ביחס ותוך השגת שיעורי שיקום גבוהים באופן משמעותי.
 

הטיפול ותוצאותיו:
23. שיטת הטיפול בכפר מתבססת על "מודל פנימייתי" של מטופלים צעירים בעלי רקע דומה ובעלי מכנה משותף רחב. המטופלים מצויים בכפר טיפולי פתוח, הממוקם אל מול הים, ונהנים מפיקוח והשגחה צמודים של מדריכים צעירים המכירים היטב גם את הרקע של המטופלים וגם את החוויות האופייניות שחוו קודם לאירועים הנפשיים. תפיסת הטיפול הינה הוליסטית, המשלבת שיטות טיפול מערביות הניתנות על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים יחד עם שיטות טיפול מזרחיות הפונות אל הנפש הפגועה באמצעות עבודה משולבת של גוף-נפש-רוח, ומאפשרות לה לשקם את עצמה בכוחותיה שלה, כל זה בגישה של טיפול ממוקד זמן (5-4 חודשים).
24.

הקיבולת הנוכחית של הכפר עומדת על- 42 מטופלים, כאשר משך השהות הממוצע למטופל עומד על 5-4 חודשי טיפול. זאת לאחר שהחל מחודש נובמבר 2009 הסתיים בהצלחה פרויקט הרחבה בשיתוף עם קרן רש"י. 

25. חרף משך הפעילות הקצר יחסית של הכפר נתברך הכפר בשיעורי הצלחה חסרי תקדים. במהלך שנות פעילותו טופלו בכפר מעל 830 מטופלים, אשר רובם המכריע סיים בהצלחה את הטיפול וחזר לחיים נורמטיביים מלאים של אזרח תורם לקהילתו.
26.
מחקר שנערך ע"י מכון חיצוני [מכון מרטנס-הופמן] במימון הרשות הלאומית למלחמה בסמים ביחס לפעילות הכפר בשנים 2004-2006, ועקב מקרוב אחר בוגרי הכפר, העלה כי שיעור ההצלחה של הטיפול בכפר "איזון" עומד על 94%:
 
 
26.1. ממצאי המחקר מההיבט הקליני-פסיכיאטרי מתוך ניתוח תיקי הבוגרים (עמ' 85), העלו כי שיעור ההצלחה של הטיפול בכפר איזון עומד על 94% הצלחה בדרגות שונות, (24% החלימו ועזבו את הכפר ללא סימפטומים נראים לעין של פתולוגיה, 31% הוגדרו כסובלים ממחלת נפש, אך כנמצאים ברמיסיה טובה ו- 39% חוו שיפור חלקי במצבם, ואילו רק במצבם של 6% לא חל כלל שיפור).
26.2.
ממצאי המחקר האיכותני ערך השוואה בין בוגרי הכפר (עד 6 שנים) לבין קבוצת ביקורת (עמ' 85):
"לא נתקלנו במרואיינים הנתונים במצב קליני כה ירוד (קבוצת הביקורת) בקרב קבוצת הבוגרים".
26.3. בהיבט התפקודי התנהגותי נמצא כי (עמ' 87): "רוב הבוגריםשבו למסלול חיים עצמאי, הכולל השתלבות בתעסוקה או במסלולי השכלה גבוהה, פיתוח תוכניות לעתיד והצבת מטרות נורמטיביות לבני גילם".
26.4. ממצאי המחקר מההיבט הרגשי – קוגניטיבי מעלים כי (עמ' 91): "ראיונות הבוגרים מעלים, כי זוהי אחת ההצלחות של התהליך הטיפולי בכפר איזון (מודגש במקור). בקרב הבוגרים מצאנו שיעורים גבוהים בצורה משמעותית של סגנון התמודדות משלב, מאשר בקבוצת ההשוואה.
26.5. ממצאי ההיבט הסובייקטיבי עולה כי (עמ' 94): " מצאנו כי הדפוס המשמעותי ביותר הרווח בקרב הורי הבוגרים הינו הערכה עצומה לכפר ... רובם המוחלט מתארים את הכפר במונחים של גלגל הצלה וכנקודת אור בחשכת המשבר". תפיסת בוגרי הכפר מעלה כי (עמ' 95): " ניתן לראות כי הרוח העולה מן הדברים היא שביעות רצון גבוהה וזיכרון חיובי של הכפר כשלב בחיים, בוגרים רבים ציינו, כי הכפר היה המקום היחידי, בו מצאו מענה לבעיותיהם, ורובם הגדול הביע הערכה רבה לצוות הכפר ... בוגרים רבים נוהגים לבקר בכפר מידי זמן, חלקם להמשך טיפול ומעקב וחלקם סתם כך".
27. יצוין עוד, כי בבדיקה שערכנו לאחרונה, נמצא כי מטופלים רבים שומרים על קשר עם צוות הכפר, ומתקבלת תמונה ברורה ובולטת שאכן מרביתם המכריע חזר למסלול חיים מתפקד ופרודוקטיבי (לימודים אקדמאים, נישואים, עבודה, מילואים ועבודה רציפה).
28. הניסיון המצטבר מלמד כי בוגרי הכפר הצליחו להתגבר על הבעיות שנקלעו אליהם (גם בעיות השימוש בסמים וגם הבעיות הנפשיות), וחזרו לפעילות במרכז ההוויה הישראלית, תוך שהם עומדים על רגליהם שלהם, ללא הישענות על מערך הקצבאות הניתן לפגועי נפש. בוגרי הכפר הינם סטודנטים, אנשי היי-טק, משרתים נורמטיבית במילואים, מקימים משפחות, מגדלים ילדים ועוד.
29. תפיסת היסוד שהובילה את מקימי הכפר והמנחה עד היום את פעילותו, הינה הרצון לפתוח את שעריו לכל מי שנזקק לטיפול ללא תלות ביכולתו הכספית. על רקע זה פועלת הנהלת העמותה וחוג הידידים של הכפר במאמץ מתמשך לגיוס תרומות, על מנת להקטין ככל שניתן את המחיר שיושת על מטופל בגיל אשפוזו בכפר. כאשר בנוסף פועלת ועדת הנחות המעניקה הנחות של עד 3,000 ₪ לחודש, לאוכלוסייה מועטת יכולת, וזאת על בסיס קריטריונים שנקבעו.
30.
ייחודיות הטיפול בכפר:
 
 
30.1. הסביבה הטיפולית: הכפר ממוקם על חוף הים, באווירה מרגיעה ומיוחדת במינה.
30.2. כפר "פתוח": הן פיזית (ללא גדרות, חומות ושומרים), והן בגישה. כל המטופלים מגיעים מתוך בחירה, ואין טיפולם בכפייה. הכפר הפתוח מהווה תמריץ משמעותי ללקיחת אחריות על ההחלמה, אמון בכוחותיו של המטופל וחזרה לשליטה על חייו.
30.3. תפיסת טיפול הוליסטית: הטיפול משלב שיטות טיפול מערביות ומזרחיות כאחד.
30.4. הקבוצה: קבוצה קטנה ואינטימית העומדת על כ- 38 מטופלים, בגילאים 38-18. אשר מעניקה תמיכה ועזרה מחברי הקבוצה, אשר רובם עברו משבר דומה.
30.5. תקופת טיפול קצרה: כאמור טיפול ממוקד זמן, כאשר משך השהות הממוצע למטופל עומד על 5-4 חודשי טיפול.
30.6.
העדר סטיגמה ורישום: יציאה ממשבר נפשי, ללא הסטיגמה של "אשפוז" והרישום הנלווה אליו.
חברי הנהלת העמותה: ענת דוברת (יו"ר), אילן נוייגרטן, גילי טמיר, ברוריה גולדשמידט, מנחם שפלר, רותי גיא (ועדת מילגות), חגי הדס, איתן רם, דודו קלינגר, עו"ד ד"ר גאי כרמי, יובל שוב (ועדת ביקורת), משה מידה(ועדת ביקורת), רותי רבין, עו"ד צורי לביא (יועץ משפטי).

 

יו"ר העמותה - ענת דוברת

יועץ משפטי - עו"ד צורי לביא (משרד עו"ד ליפא מאיר ושות')

יו"ר חוג ידידי הכפר - דורון שמואלי

רו"ח - יוסי פילוס (משרד רו"ח קסלמן את קסלמן)

מנהל ומייסד כפר איזון - עומרי פריש  
כפר איזון, קיבוץ שדות ים, ד.נ. מנשה izun@izun.org.il ,04-6100992 | 37804